אנמיה

מה זה אנמיה

אנמיה היא הפרעה שכיחה מאוד המוגדרת כמספר נמוך של תאי דם אדומים תקינים בגוף. 

המוגלובין הוא החלבון העיקרי בתאי הדם האדומים והוא נושא חמצן ומעביר אותו לכל הגוף. במקרה של אנמיה, בגלל מחסור בתאי דם אדומים תקינים, פוחתת בגוף גם רמת ההמוגלובין ורקמות או איברים בגוף עלולים לא לקבל מספיק חמצן כדי לעבוד באופן תקין.
הסיבות העקריות לאנמיה הינן חסר אבני בניין

חסר ויטמינים כגון: ברזל, חומצה פולית, B12. ישנם גם מצבים בריאותיים כגון הפרעות בייצור תאי דם אדומים בריאים בגוף או הגברת קצב פירוק תאי דם אדומים, העלולים לגרום לאנמיה. מאחר שבמצב של אנמיה הדם אינו יכול לספק מספיק חמצן לגוף, הדבר עלול לגרום בין היתר לעייפות, לחולשה, לקוצר נשימה ולסחרחורת.

אנמיה

כמה עובדות על אנמיה

  • ישנם סוגים רבים של אנמיה. לכולם יש סיבות וטיפולים שונים
  • נשים נמצאות בסיכון גדול יותר לאנמיה בגלל איבוד דם בווסת ודרישות גבוהות יותר לאספקת דם במהלך ההיריון.
  • למבוגרים יש סיכון גבוה יותר לאנמיה מאחר שהם נוטים יותר לסבול מדימומים במעי ,מחלת כליות או מצבים רפואיים כרוניים אחרים.
  • ישנם סוגים של אנמיה שעוברים בתורשה, כך שיכולים להיוולד תינוקות עם אנמיה.

תסמינים לאנמיה

התסמינים תלויים בגורם להפרעה ובחומרתה. לעיתים אנמיה יכולה להיות כל כך קלה שהיא לא גורמת לתסמינים. 

עם זאת, בדרך כלל ככל שהאנמיה מחמירה כך נוטים התסמינים להופיע.
תסמינים אפשריים של אנמיה כוללים:

  • עייפות.
  • חולשה.
  • קוצר נשימה.
  • עור חיוור או צהבהב (בולט בעיקר על עור לבן ופחות על עור שחום).
  • פעימות לב לא סדירות.
  • סחרחורת.
  • כאב בחזה.
  • ידיים ורגליים קרות.
  • כאבי ראש.

אבחון לאנמיה

אנמיה יכולה להיות מאובחנת באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות דם.
ממצאים שבדיקה גופנית יכולה לאבחן כוללים:

  • דופק\קצב לב גבוה .
  • לחץ דם נמוך בעיקר לאחר מעבר מישיבה \שכיבה לעמידה.
  • עור חיוור
  • צהבת לחמיות ( במידה הרס של כדוריות אדומות)

בדיקות דם המשמשות לאבחון כמה מהסוגים הנפוצים של אנמיה כוללות:

  • רמות ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית וויטמינים ומינרלים אחרים.
  • ספירת דם.
  • משטח דם
  • ספירת רטיקולוציטים (תאי דם אדומים צעירים).
אנמיה - סחרחורת

גורמים לאנמיה

אנמיה קלה היא מצב שכיח וניתן לטיפול, שיכול להתפתח כמעט אצל כל אדם. זה יכול להופיע באופן פתאומי או לאורך זמן, ויכול להיגרם מתזונה לא מאוזנת, תרופות מסוימות הניטלות או מצב רפואי אחר.

אנמיה גם יכולה להיות כרונית, כלומר נמשכת זמן רב ואולי לעולם לא תיעלם לחלוטין. סוגים מסוימים של אנמיה עוברים בתורשה, אך הסוג הנפוץ ביותר של אנמיה הוא אנמיה מחוסר ברזל.


ישנם סוגים רבים של אנמיה, ולכולם יש גורמים וטיפולים שונים.

סימון של ברזל - אנמיה

אנמיה הנובעת מחסר אבני בניין

אנמיה מחוסר בברזל הנובע מאיבוד רב של דם ( ווסת, פוליפ במעי, טחורים מדממים) או תזונה שאינה מכילה כמות הברזל היומית הנדרשת.

אנמיה מחוסר בוויטמין B12( חסר תזונתי או חוסר ספיגה)

אנמיה מחוסר חומצה פולית ( בדרך כלל עקב חסר תזונתי), חוסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית מתבטא בכדוריות אדומות גדולות מהרגיל (אנמיה מאקרוציטית או מגלובלסטית)

אנמיה הנובעת מגורם תורשתי

אנמיה חרמשית – מחלה המובילה לשינוי צורת תאי הדם האדומים.

אנמיה על שם פנקוני – הפרעת דם נדירה שאנמיה היא רק אחד הסימנים שלה.

אנמיה מסוג Diamond-Blackfan – מוח העצם לא מייצר מספיק תאי דם אדומים.

אנמיה הנגרמת על ידי תאי דם אדומים לא תקינים

אנמיה המוליטית – הרס כדוריות אדומות הנובע ממחלות שונות( זיהומיות, דלקתיות, אוטואימוניות, תורשתיות) או תרופות .

אנמיה סידרובלסטית – ייצור לא תקין של המוגלובין ויותר מדי ברזל במערכת.

אנמיה אפלסטית – כאשר תאי גזע במוח העצם אינם מייצרים מספיק תאי דם אדומים.

לעיתים מחלקים את האנמיה על פי גודל הכדורית האדומה

אנמיה מאקרוציטית – מוח העצם מייצר תאי דם אדומים גדולים מהרגיל( בדרך כלל עקב חסר ויטמין B12 או חומצה פולית).

אנמיה מיקרוציטית: לתאי הדם האדומים אין מספיק המוגלובין והם קטנים מהרגיל (בדרך כלל נובע מחסר ברזל אך גם בתלסמיה).

אנמיה נורמוציטית – מחסור בתאי דם אדומים ללא חסר בויטמינים או הרס מוגבר (בדרך כלל עקב מחלות כרוניות המונעות שימוש בהמוגלובין כגון מחלת כליות, לימפומה, מיאלומה , מחלות דלקתיות, ראומטיות ועוד).

טיפול באנמיה

הטיפול באנמיה תלוי בגורם לה.
אנמיה מחסר אבני בניין :
אנמיה מחוסר ברזל יכולה לנבוע מאיבוד דם או מחסר תזונתי. יש לבדוק את המקור לדימום ולטפל בו (מעיים, וסת) ולהעשיר את התזונה ע"י כדורי ברזל ו\או ברזל לוריד (פרינג'קט).

אנמיות תזונתיות אחרות כגון מחסור בחומצה פולית או מחסור ב-B-12, יכולות לנבוע מתזונה לקויה או מספיגה לקויה במערכת העיכול (עקב ניתוח קיצור קיבה, מחלות מעי דלקתיות, צליאק, מחלות אוטואימוניות). הטיפול בדרך כלל כולל בירור הסיבה יחד עם שינוי תזונתי ו/או נטילת תוספי תזונה.
במידה והאנמיה נובעת ממחלה כרונית, טיפול במחלה ישפר לרוב את האנמיה. בנסיבות מסוימות, כגון מחלת כליות כרונית, ייתכן ויומלץ על תרופות כגון מתן זריקת אריתרופויאטין, הורמון המעורר את מח העצם לייצר יותר תאי דם אדומים. במקרים אחרים, כגון אנמיה אפלסטית ניתן להשתמש בתרופות ועירוי דם; באנמיה המוליטית הטיפול יכול לכלול סטרואידים, נוגדנים כנגד CD20, טיפול אנטיביוטי, ותרופות ביולוגיות המדכאות את המערכת החיסונית.

Scroll to Top